1 וַיְהִ֣י בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ יַ֣יִן לְפָנָ֑יו וָאֶשָּׂ֤א אֶת־הַיַּ֙יִן֙ וָאֶתְּנָ֣ה לַמֶּ֔לֶךְ וְלֹא־הָיִ֥יתִי רַ֖ע לְפָנָֽיו׃
3 וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן. וְאָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת כּוֹס הַיַּיִן וּנְתַתִּיהָ לַמֶּלֶךְ. וְכָךְ הוּא הַמִּנְהָג, שֶׁהַמֵּבִיא יַיִן בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ, אֲבָל שַׂר הַמַּשְׁקִים מְקַבֵּל כּוֹס הַיַּיִן מִיַּד הַמֵּבִיא וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ:
4 לֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי רָגִיל לִהְיוֹת רַע לְפָנָיו בְּרוֹעַ פָּנִים, כִּי אִם שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְעַתָּה הָיִיתִי זוֹעֵף בְּרוֹעַ פָּנִים:
